ועדת הכספים בכנסת, בראשות ח"כ ניסן סלומינסקי, אישרה ב-3 לאוגוסט 2014 את

תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ד-2014, לאחר סדרה ארוכה של דיונים בכנסת.

לאחר כניסת התקנות לתוקף יחל פיקוח של רשות ניירות ערך על תחום זה, שאינו מפוקח כיום, וזאת בניגוד למקובל בעולם.

 

זירות המסחר הינן פלטפורמות מסחר אינטרנטיות המאפשרות למשקיעים לפעול במכשירים פיננסיים שונים (בעיקר נגזרי מט"ח) מול מפעילי הזירות. הזירות מצטטות באופן רציף מחירים למכשירים הפיננסיים שבהם מציעה הזירה לסחור. עיקר הפעילות בזירות מתבצעת על ידי משקיעים הפועלים בהיקפים כספיים נמוכים.

בישראל פועלות זירות מסחר רבות שסוחרות מול לקוחות במכשירים פיננסים מורכבים באמצעות מערכות מסחר אינטרנטיות. המכשירים הפיננסים הבולטים הנסחרים בזירות אלה הינם: חוזה הפרשים (CFD – contract for differences), אופציה בינארית (binary option) ועסקת ספוט מתגלגלת (rolling spot forex). המכשירים הללו מוצעים על נכסי בסיס שונים אך בעיקר על מטבעות (מכאן גם כינוין של חברות אלה –  חברות "פורקס").

 

כידוע, כל השקעה פיננסית כרוכה מטבעה בסיכונים. ואולם, השקעת כספים בהשקעות שאינן מפוקחות כפופה לסיכונים רבים ומשמעותיים יותר, שהתממשותם עלולה להביא לאובדן כל כספי ההשקעה. להלן הסיכונים העיקריים אליהם צריך להיות הציבור מודע בקשר עם השקעות שאינן מפוקחות:

 

• הפעילות עשויה להיות בלתי חוקית - ככלל, פעילות פיננסית מול הציבור הרחב מפוקחת על ידי מי מהרגולטורים הרלבנטיים. פעילות פיננסית מול הציבור הרחב שאינה כפופה לפיקוח כאמור, עלולה להיות בלתי חוקית. לדוגמא, הצעה ומכירה של ניירות ערך לציבור שלא על פי תשקיף מהווה הפרה של חוק ניירות ערך.

• חוסר יציבות פיננסית - גורמים מפוקחים רבים מחויבים בדרישות שנועדו להגן על יציבותם הפיננסית (לדוגמא, דרישות להון עצמי מינימלי). לעומתם, גופים שפעילותם אינה מפוקחת עלולים להיות בלתי יציבים, מבלי שתהא כל התראה על כך למשקיעים, ובאופן שיגרור אי עמידה בהתחייבויותיהם.

• היעדר גילוי נאות - סיכון של הפסד ההשקעה קיים כמובן גם בהשקעות מפוקחות. עם זאת, יכולתו של הציבור להעריך סיכונים אלה, ולכלכל צעדיו גדלה משמעותית בהשקעות מפוקחות. דרישת התשקיף, לדוגמא, אינה מונעת נטילת סיכון אולם מעמידה גילוי מקיף בדבר ההשקעה המוצעת לציבור, שנועד לאפשר לציבור המשקיעים לקבל החלטות השקעה מושכלות. התשקיף נבדק על-ידי רשות ניירות ערך, וחלה בעניינו אחריות פלילית, מנהלית ואזרחית. גם לאחר פרסום התשקיף חב התאגיד המנפיק בחובות גילוי שוטפות כל עוד ניירות הערך שלו מצויים בידי הציבור. חובות אלו נועדו להקנות למשקיעים יכולת לקבל החלטה מושכלת באשר לניירות הערך שבידיהם גם לאחר ביצוע ההשקעה הראשונית, ולאמוד בין היתר את שווי זכויותיהם.

• היעדר כללי ממשל תאגידי - גורמים מפוקחים כפופים לכללי התנהגות ובקרות חיצוניות שונות. לדוגמא, על חברות שהציעו מניות חלות הוראות ממשל תאגידי העוסקות בין היתר במינוי דירקטורים חיצוניים, אישור עסקאות בעלי עניין, ועל חברות שהציעו אגרות חוב חלות הוראות שעניינן חובת מינוי נאמן, הוראות ממשל תאגידי, וזכויות ציבור המחזיקים בקשר עם העמדה לפירעון מיידי של החוב. כל אלה תורמים להקטנת הסיכונים עבור ציבור המשקיעים.

• היעדר בקרות ומנגנונים שנועדו לצמצם סיכונים – גורמים מפוקחים נתונים לשורה של בקרות ומנגנונים שנועדו לצמצם סיכונים שונים בפעילותם. לדוגמא, כספים המושקעים אצל מנהל תיקים חייבים להיות מושקעים בנפרד מאלה שלו, ועסקאותיו חייבות להיות מבוצעות בנפרד מאלה שהוא מבצע לחשבונו. או לדוגמא, כספים המושקעים בקרן נאמנות מוגנים בין היתר בכך שנכסי הקרן מוקנים לנאמן (ולא למנהל הקרן). השקעות שאינן מפוקחות עלולות לפעול בהיעדר בקרות ומנגנונים כאמור.

• מרמה והונאה של הציבור - פעילות לא מפוקחת עלולה להוות קרקע פורה לפעולות מרמה ו"הונאות פונזי" - הונאת ממון, שבה מובטח למשקיעים החזר השקעה גבוה במיוחד בפרק זמן קצר, כשלמעשה כספי החזר ההשקעה המוצגים כפירותיה, ממומנים מכספי משקיעים חדשים-עתידיים. הונאת פונזי מביאה בסופו של דבר לאבדן כספי ההשקעה רובם ככולם. הונאות מסוג זה ואחרות מלוות לעיתים בשימוש בכלים טכנולוגיים, במוצרים חדשניים, ובמונחים פיננסיים מורכבים, שנועדו למשוך משקיעים רבים ככל האפשר להשקיע מכספם, מתוך הבנה שמשקיעים לא מתוחכמים נוטים להיות חשדניים פחות בשל חוסר היכרות או חוסר הבנה מספקת עם המוצע להם.

• ניצול המיזמים לצרכים פליליים ו/או בלתי חוקיים אחרים - עסקאות השקעה הנעשות באמצעות האינטרנט, אינן מאפשרות למשקיעים לדעת בוודאות מיהם הגורמים העומדים מאחורי המיזם, מהו הבסיס המקצועי לפעילותם, מהי איתנותם הפיננסית ומהי יכולתם לעמוד בהתחייבויותיהם. לפיכך, בשלב מאוחר יותר, עלול להתעורר קושי להתחקות אחרי גורמים אלה לצורך החזר ההשקעה. האנונימיות עלולה להיות מנוצלת לצרכים פליליים, לרבות הלבנת הון, מימון פעילות בלתי חוקית ומימון טרור. רשויות אכיפת החוק עשויות, לעיתים, להפסיק פעילותו של מיזם כלשהו, ככל שיימצא כי שימש לכאורה לצרכים שאינם חוקיים, ובתוך כך למנוע את הגישה או השימוש בהון של ציבור המשקיעים, שייתכן ומצוי בחזקתו של המיזם.

 

התקנות עוסקות במגוון נושאים, אשר המשותף להם הוא מתן הגנה לציבור המשקיע את כספו במסגרת הזירות. בין השאר מסדירות התקנות את התנאים בהם על הזירות לעמוד כדי לקבל רישיון זירה (לרבות דרישות הון עצמי מינימלי), את רמת המינוף המותרת לפי חלוקה לרמות סיכון שונות של נכסים, ההגנה הנדרשת לכספי ונכסי הלקוחות, טיפול בניגודי עניינים, המידע והגילוי הנאות שיימסר ללקוח טרם התקשרותו עם הזירה ובמהלכה, ואת חובת הזירה לברר את התאמתו של הלקוח לפעילות בזירה. בנוסף מסדירות התקנות את הדיווחים שיינתנו לרשות לשם פיקוח על פעילות הזירות.

בשנים האחרונות נחשף הציבור בישראל לפרסום ושיווק אגרסיבי מצד זירות מסחר מסוימות, ולפיכך סוגייה חשובה נוספת המוסדרת במסגרת התקנות היא הפרסום והשיווק המותרים לזירה.

הפיקוח על זירות המסחר בפועל יחל לאחר תקופת מעבר במהלכה יידרשו לקבל רישיון להמשך פעולתן מאת רשות ניירות ערך.

 

ריכוז המידע נעשה מתוך הודעות לעיתונות שפרסמה הרשות לניירות ערך